חומר • תנועה • זמן
הסיפור שלי | אודות - ענבל קדרון
סיפור של חזרה לידיים, לשקט וליצירה שיש לה נוכחות בעולם
בית של סקרנות | הסיפור שלי מתחיל בבית מלא אמנות, תרבות ושפות. כילדה שחיה בבלגיה וטיילה בעולם, ספגתי מגיל צעיר את הידיעה ששפה היא לא רק אמצעי תקשורת, אלא דרך להיכנס לעולמות אחרים. תמיד חיפשתי להבין איך דברים עובדים - אנשים, תרבויות וחומרים. המשחקיות והסקרנות הזו, שמתחילה בפרטים הקטנים, מלווה אותי עד היום בסטודיו.
הילדה עם החימר | החיבור הראשון שלי לאדמה קרה בגיל תשע. אני זוכרת את עצמי מפסלת דמויות נשיות וצורות אמורפיות, פסלים שעומדים עד היום בסלון של הוריי. הם מזכירים לי שהחיבור לחימר אינו בחירה מקצועית מאוחרת, אלא שורש שהיה שם תמיד. בתוך העבודה עם החומר מצאתי את המקום שבו המחשבה נרגעת והרגש מקבל צורה פיזית. החימר תמיד נתן לי תחושה של חופש ומיקוד בו־זמנית: ידיים עובדות, מחשבה שקטה.
מהבמה אל האובניים | באופן טבעי (משפחתי, וגנטי) אהבת ילדות נוספת שלי התגלתה על במת התיאטרון. כשנתבקשתי לבחור מסלול מקצועי, היצירה שלי עברה אל הגוף. למדתי תיאטרון פיזי וקרקס מודרני, והופעתי על במות בארץ ובעולם. השנים האלו לימדו אותי משמעת גבוהה, דיוק, ואת היכולת לקרוא מרחב ואנשים דרך תנועה ונוכחות. התייחסתי לגוף שלי כאל חומר גלם - כלי ביטוי שדרכו מועבר סיפור. אך בתוך האינטנסיביות של עולם הבמה, מצאתי את עצמי מחפשת שוב את השקט היסודי שמצאתי בילדותי. מתוך המשיכה לאסטתיקה, סיימתי לימודי תעודה בתכנון ועיצוב פנים באונ' הפתוחה.
החזרה לשורש | בתקופת הקורונה, הבחירה לחזור לחימר הייתה טבעית, כמו חזרה לעצמי. לא הייתה כאן המצאה מחדש, אלא הקשבה לקצב פנימי אחר. המעבר מהבמה לסטודיו לא היה דרמטי; הידיים פשוט חזרו לעבוד, וסיבוב הגלגל החליף את אורות הבמה. שם, בתוך הריכוז שעל האובניים, מצאתי את ה - ״מדיטציה״ שלי - קצב איטי, ממוקד וחשוף.
הסטודיו: פלורנטין כהשראה | היום, הסטודיו שלי בלב פלורנטין הוא המקום שבו חומר, אור וזמן נפגשים. אני יוצרת כלים בעבודת יד לשימוש יומיומי ולאירוח – כלים שנועדו להביא את השקט של הסטודיו אל הרגעים הקטנים שלכם בבית, אלו שעושים סדר בראש. אני נמשכת לחומר שמשתנה, לסימנים שהיד משאירה בחימר, ולדיאלוג שבין הטבע לבין החספוס האורבני של דרום תל אביב.
.jpg)
קדרים שיצרו באדמה
אנשים לחומר, אנשים לעצמם, ואנשים זה לזה סביב שולחן אחד
אני יודעת שאני רק חוליה אחת בשרשרת ארוכה של קדרים שיצרו באדמה אלפי שנים לפניי. הידיעה הזו מחברת אותי למשהו גדול ממני ומעניקה לכל כלי משמעות שהיא מעבר לאובייקט יפה. הקרמיקה עבורי היא חיבור - בין אדם לחומר, בין בית לשולחן, ובין תנועה לשקט.
סדנאות: לחלוק את המלאכה
לצד היצירה, אני מעבירה סדנאות קרמיקה ליחידים, קבוצות וארגונים. בסדנאות אני מביאה את כל מה שלמדתי לאורך השנים – את הדינמיקה הקבוצתית מעולם הבמה ואת ההקשבה השקטה של הסטודיו. זהו מרחב של חופש וגילוי, שבו כל אחד יכול להאט את הקצב ולמצוא את החיבור שלו לחומר.
בסופו של דבר, אני יוצרת כדי להתחבר ולחבר. אנשים לחומר, אנשים לעצמם, ואנשים זה לזה סביב שולחן אחד.